האותיות ומשמעותן על פי הקבלה

על פי הכתוב בתורה, ברא הקב"ה את העולם בדיבור. העולם נברא רק במאמר אחד, ברגע אחד נברא העולם מאין ליש "כי הוא אמר ויהי, הוא צווה ויעמוד" תהלים לג' 9, ובמשך שישה ימים נעשו בגזרתו וסודר הכל מיש ליש. מאמר פירושו דיבור, דיבור פירושו אותיות שיוצאות מהפה, לפיכך, האותיות שהגה הקב"ה הן אבני הבניין של העולם. 

על פי הקבלה לכל אות יש לפחות שלושה ערכים: 

א)      יש אותיות שהן מצד החסד ויש אותיות שהן מצד מידת הדין, כלומר יש אותיות שמשפעיות שפע רב ומביאות ברכה על האדם, ויש אותיות שמצמצמות את הברכה. ואומנם, זה כנגד זה ברא האלוקים, ולדוגמה, פתיחת ברז או סגירתו, שפע או צמצום, ברכה או דינים, כשם שלמכונית יש דוושת גז – כדי להאיץ את המכונית, ויש דוושת ברקס – כדי להאט את המכונית, ושני אלה חיוניים לתפקוד המכונית, כך לאותיות השונות, אלו שממידת הדין, ואלו ממידת החסד יש תפקיד בעולם בכלל, ובעולמו של האדם בפרט, אותיות מסוימות מגבילות מזל, ואחרות פותחות מזל.

ב)      יש אותיות בעלי איכות זכרית ויש אותיות בעלי איכות נקבית, באשר העיקרון של זכר ונקבה נמצא בכול הבריאה כולה, כולל גם באותיות.

ג)       כל אות היא כלי למזל מסוים, כלומר, כשם שבעולמנו משמשים כלים שונים לצרכים שונים ולמטרות שונות כגון: הסיר - לבישול, המחבת - לטיגון, הספל – לשתיה, וכד', כך כל אות נועדה למטרה מסוימת, ולפיכך מכילה כל אות מזל מסוים המתאים לה ורק לה.

אותיות המופיעות בשם האדם, קובעות את איכות מזלו ואת איכות המוטיבציה שלו. להן אביא את הכוח הטמון באותיות העבריות. 

א – מסמלת התחלות חדשות, שכל והיגיון.

ב – מסמלת ברכה, אבל יש בה גם הגבלה כמו כלי המגביל את התכולה שבו.

ג – מסמלת תקשורת ויצירתיות

ד – מסמלת אנרגיה גבוה וכוח רב (בדומה לאות ש').

ה – מסמלת מזל והתלהבות.

ו – מסמלת יציבות רבה.

ז – מסמלת שני דברים: כוחות מיסטיים וגם מלחמה.

ח – מסמלת ביתיות, הגנה ומחסה מכל רע.

ט – מסמלת את כוח החיים וכוח הטוב.

י – מסמלת עזרה לזולת.

כ – מסמלת נדיבות לב.

ל – מסמלת יכולת לימודים.

מ – מסמלת רגשנות רבה.

נ – מסמלת תקיעות ועקשנות.

ס – מסמלת סגירות.

ע – מסמלת לימודים גבוהים ומעמיקים (יותר מן האות ל').

פ – מסמלת יופי וגם תאווה לאוכל.

צ – מסמלת צדקה ומתן בסתר.

ק – מסמלת מופנמות.

ר – מסמלת תקשורת וגם סקרנות רבה.

ש - מסמלת אש, אנרגיה רבה וכוח (בדומה לאות ד').

ת – מסמלת בית, משפחתיות.

* אך במשנה אבות,  כתוב: "בעשרה מאמרות נברא העולם", "יהי אור", "יהי מאורות ברקיע השמים" וכו'.